Menu

אינדקס ביתר


Deprecated: Non-static method JSite::getMenu() should not be called statically, assuming $this from incompatible context in /home/index972/public_html/templates/gk_news/lib/framework/helper.layout.php on line 177

Deprecated: Non-static method JApplication::getMenu() should not be called statically, assuming $this from incompatible context in /home/index972/public_html/includes/application.php on line 539

Deprecated: Non-static method JSite::getMenu() should not be called statically, assuming $this from incompatible context in /home/index972/public_html/templates/gk_news/lib/framework/helper.layout.php on line 177

Deprecated: Non-static method JApplication::getMenu() should not be called statically, assuming $this from incompatible context in /home/index972/public_html/includes/application.php on line 539

מד"א אבלה על נפילתו של סמל ברקאי ישי שור הי״ד מאמר מקודם

חבריו מספרים על המתנדב שלא רצו להתחיל משמרת בלעדיו, על תעודת המתנדב החדשה שנחתה בתיבת הדואר שעות לפני שנודע דבר נפילתו ועל האיש והחבר שהיה, יהי זכרו ברוך.

"כשברקאי היה חוזר מהצבא, היה מיד מתקשר אלי: 'מתי משמרת?' הוא היה שואל. תמיד כשהגיעה סוף המשמרת וביקשתי לסגור את האמבולנס וללכת הביתה, ברקאי היה אומר לי: 'מה? עכשיו נלך? בואי נמשיך'. הוא היה המתנדב הטוב ביותר שהכרתי. כולנו 'רבנו' מי יעבוד איתו, כי ידענו שהוא הכי טוב שיש. החלום שלו היה להיות פאראמדיק, וגם במהלך השירות הצבאי המשיך להתנדב במד"א. את רשיון ה-ג' שנדרש כדי לנהוג באמבולנס הוא הוציא לבד, לא רצה לחכות עד שיוציאו אותו לקורס מיוחד במד"א. חבל כל כך שלא יזכה לעשות שימוש ברשיון הזה, שכל כך רצה, ורק אתמול בבוקר הגיע לבית משפחתו", מספרת בכאב ענת אורן, נהגת אמבולנס מתנדבת במד"א, שאיתה התנדב ברקאי בשנים האחרונות.

סמל ברקאי ישי שור ז"ל, קשר את חייו בחיי מד"א ובערך הצלת החיים כשהיה בן 15. אז החל להתנדב בתחנת מד"א ירושלים. את הבשורה על נפילתו אתמול, קיבלו במד"א בזעזוע ובעצב רב.

"לברקאי ולי היתה משמרת קבועה בימי חמישי בערב. הוא תמיד רצה לעזור לכולם, היה רגוע וידע להשרות רוגע על הסביבה ותמיד היה אופטימי. כולם אהבו אותו. כשהגעתי למד"א הייתי בת 15. אחרי כל מקרה שהגענו אליו יחד, ברקאי היה בודק שהבנתי הכל, ואם היתה לי שאלה- היה חוזר ומסביר בסבלנות אין קץ", מספרת סיון טובול, מתנדבת במד"א ירושלים, שרבות ממשמרותיה היו יחד עם ברקאי ז"ל. "אני זוכרת מקרה שהגענו אליו- ילד כבן 5 שנחבל קשות בידיו. אמו של הילד היתה מבוהלת מאוד, וברקאי הרגיע אותה, הסביר לה בצורה ברורה ורגועה איזה טיפול נעניק לו ומה יהיה בהמשך, ואפילו הצליח להצחיק מעט את הילד. אני זוכרת שהבנתי שהוא פשוט 'כדור הרגעה' לסביבה, וזה אפשר לו ולנו להציל חיים בצורה טובה יותר", מספרת סיון. "ברקאי היה נוהג לומר תמיד שאמנם הלימודים בבית הספר חשובים, אבל את הדברים האמיתיים לומדים בחיים. אין ספק שלמדתי ממנו המון", היא אומרת בכאב.

לבית משפחתו של ברקאי הגיעו היום רבים לנחם את המשפחה השכולה, בהם ד"ר אלי יפה, מתאם פעולות המתנדבים במד"א, אבי חובב, בעבר אחראי המתנדבים והיום סגן מנהל מרחב מד"א בירושלים, ואביגיל רחמים, מתנדבת פעילה במד"א ועובדת במיון בבית החולים שערי צדק, שהכירה מקרוב את ברקאי.

"עשיתי עם ברקאי המון משמרות במד"א, וכשהיה מגיע עם האמבולנס לשערי צדק היינו נפגשים. היינו ידידים טובים, ולעולם לא אשכח את השיחות הארוכות שלנו. הלב של ברקאי היה מורכב כולו מנתינה. תמיד רצה לעזור, עם החיוך הנצחי שלו. כשראית את ברקאי, ראית קודם כל את הלב הטוב שלו", היא מספרת.

גם דורון כהן, נהג אמבולנס בתחנת מד"א בירושלים, נזכר באישיות המיוחדת של ברקאי ובמשמרות שעברו יחד. "ברקאי היה כמו אח. הכרתי אותו במד"א, והוא היה החבר טוב שלי. כל משמרת איתו היתה מיוחדת. הוא דאג לכל מטופל ומטופל כאילו הוא בן משפחה. תמיד היה דואג לכל פרט קטן, ולא היה עוזב את החולה עד שהיה מוודא שהכל טופל- שצוות בית החולים מטפל בו, שמשפחתו מיודעת. כל כולו היה חסד ונתינה. בהרבה מקרים שבהם הייתי כונן, ידעתי שאם יזניקו אותי, כשאגיע לכתובת כבר אמצא שם את ברקאי מטפל, מרגיע. הוא היה מגיע אפילו עם הרכב הפרטי של הוריו- הכל כדי לעזור ולהציל חיים", מספר דורון בכאב.

אתמול, עוד בטרם הגיעה הבשורה המרה למשפחתו של ברקאי, מצאו הוריו בתיבת הדואר שתי מעטפות שהיו מיועדות לבנם. באחת מהן היתה תעודת המתנדב של ברקאי, שחודשה לאחרונה. אל התעודה הוצמד מכתב שעליו חתום מנכ"ל מד"א, רמ"ג אלי בין. "פעילותך האישית למען מגן דוד אדום היא פרי חינוך ותמיכה של משפחתך. אני רוצה בהזדמנות זו להודות גם להם על חלקם בסיוע החשוב המאפשר את התנדבותך", לשון המכתב.

במעטפה השניה, מצאו הוריו של ברקאי את רשיון ה-ג' שלו, זה שנועד לאפשר לו להפוך לנהג אמבולנס, כפי שחלם וקיווה.

"ברקאי שלנו,ילד אהוב על הכל, מתנדב שכולו לב. מילדות היה מתנדב בכל מקום שרק אפשר. ב"יד אליעזר" באריזת מזון, ובמד"א, מדריך ואחראי על סניף בני-עקיבא "מרכז". אם ראה אדם לצד הדרך- תמיד עצר ועזר. רצה שניסע בשני כלי רכב תמיד, כי כך אפשר לקחת יותר טרמפיסטים... רצה מאד לשרת כפארמדיק. עשה עבור כך מאמצים עילאיים. אך כשלא הצליח- לקח את החיילות הקרבית הכי רחוק שיכול היה. ברקאי הוציא רשיון ג' לאחרונה, כדי שיוכל להתנדב כנהג אמבולנס. הוא הוציא אישור מיוחד להתנדב כחייל, כי בזמן החופשות שלו מהצבא היה מתנדב, לעיתים משמרות כפולות, במד"א", אמר היום ירון, אביו של ברקאי.

דניאל אלבו, חברו של ברקאי לקורס מגישי עזרה ראשונה במד"א, ספד לו היום: "חבר יקר, חבר בדם, חבר בנפש. לא מצליח לעכל את זה שאתה כבר לא איתנו. הלוואי ומישהו יגיד לי שזה חלום. גדלנו יחד במד"א, התחלנו יחד במד"א. איפה עכשיו העידוד והחיוך שלך, שתמיד נתת?", כתב היום דניאל.

נדב קן, חברו של ברקאי מתנועת בני עקיבא ומי שהיה מדריכו בקורס חובשים נהגים במד"א, ספד אף הוא: "אני כרגע במילואים, וכבר אתמול שמענו בקשר שיש פצועים והרוגים. היום בבוקר התבשרתי לשמוע שאחד הנופלים הוא אתה, חבר קרוב שלי ואני עדיין לא מצליח להאמין. כשהגעת למד"א תמיד היית במקומות שבהם היה צריך עזרה. הצלחת לשלב בין הדרכה בתנועת הנוער, הלימודים וההתנדבות במד"א. אחד מיחידי סגולה. תמיד רצית ללמוד עוד, לדעת יותר. כבר לא תהיה לא חובש בכיר, לא פראמדיק ובטח לא הרופא הכי טוב שתמיד חלמת להיות. פגשתי בחיי הרבה אנשים טובים, אבל איש מהם לא כמו ברקאי", ספד נדב.

משי רחלין, בת שירות לאומי במשרד המתנדבים של מד"א, ספדה לברקאי מעל עמוד הפייסבוק שלה היום: "לא לא לא, זה לא ייתכן. כמה היית עוזר לי, בכל מה שהייתי צריכה. תמיד בחיוך ובשמחה. רק לעזור, נון סטופ. חי בשביל אחרים. ועכשיו.. נהרגת בשביל אחרים. תמיד אזכור אותך, ברקאי, מחייך, עושה הכל בענווה ובשקט. מים שקטים חודרים עמוק. נוח בשלום על משכבך ושמור עלינו מלמעלה", ספדה משי.

מנכ"ל מד"א, רמ"ג אלי בין, ספד היום לסמל ברקאי ישי שור: "מתנדבי הנוער של מד"א הם מלח הארץ. תמיד נכונים לסייע, לעזור ולהציל חיים. בכל זמן, בכל מזג אויר. אינני מופתע שברקאי, על מידותיו ומעלותיו, בחר להמשיך ולתרום עוד למען המדינה, עד שנתן למען עם ישראל גם את חייו. משפחת מד"א לוקחת עימה כצידה לדרך את מעלותיו של ברקאי, את יכולת הנתינה שלו, את הרצון להרגיע, לסייע ולתמוך, את כוחותיו הרבים שהופנו כולם למען הזולת- ונמשיך לצעוד לאורם של ערכים אלו. בהזדמנות זו, אני מבקש להשתתף בצערה של המשפחה, ולהבטיח להם כי תמיד, לעולם, יהיו חלק בלתי נפרד ממשפחת מד"א. יהי זכרו ברוך".

על מנת להגיב התחבר למערכת
למעלה